רע"א 8913/10

תקציר

פסק הדין מתאר דחיית בקשה לתיקון טעות סופר בפסק בוררות. השופט פוסק לטובת המשיב וקובע כי למבקש היו הזדמנויות רבות לתקן את הטעות, אך לא עשה כן. הבקשה, טוענת השופטת, נועדה לשנות את פסק הבוררות ככתבו וכלשונו, דבר החורג מתחום סמכותו של בית המשפט. סעיף 22(ד) לחוק הבוררות מפרט את סמכותו של בית המשפט לתקן ליקויים בפסקי בוררות, אותם יש להפעיל במהלך הבקשה לאישור או לביטול – ולא לאחר מכן. יתר על כן, השופט מדגיש את סופיות פסק הדין ואת עקרון "functus officio", השואף להביא לוודאות ולסיום הדיונים בעקבות פסיקת בית המשפט. במקרה דנן, אין בטענת המבקש נסיבות חריגות המצדיקות התערבות נוספת, מה גם שהמבקש יכול היה לפעול מוקדם יותר לתיקון הטעות. מטעמים אלה, הבקשה נדחית, ולא נפסקו הוצאות נוכח היעדר תגובה מצד המשיב.