ת"א 2178/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי תביעות מאוחדות הנובעות מהסכם חכירה לחלקת קרקע בחדרה. השוכרת, חברת הדלק סונול ישראל בע"מ, הסכימה להחכיר את הקרקע מהבעלים, תנובה וסחלב, לצורך הקמה ותפעול של תחנת דלק. לטענת סונול, תנובה ואורכידאה הציגו במהלך המו"מ כי בכוונתן להקים מרכז מסחרי בצמוד לתחנת הדלק, מה שהניע את סונול להתקשר בחוזה השכירות. עם זאת, המרכז המסחרי מעולם לא נבנה. לפיכך ביקשה סונול לבטל את חוזה השכירות ולקבל פיצויים, בטענה כי הבעלים הפרו את חובת תום הלב שלהם וביצעו מעשי מרמה. תנובה וסחלב, לעומת זאת, הכחישו כי הציגו מצגים כאלה וטענו כי סונול הפרה את חוזה השכירות בכך שפינתה את המקום והפסיקה את תשלומי שכר הדירה. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם תנובה וסחלב אכן ייצגו את הקמת המרכז המסחרי. בית המשפט מצא כי התנהלות הבעלים במהלך המו"מ ותנאי הסכם השכירות אינם תומכים בטענותיה של סונול. חשוב לציין כי הסכם השכירות עצמו לא חייב את הבעלים להקים את המרכז המסחרי, והתנהלותה של סונול לאורך כל הקמתה והפעלתה של תחנת הדלק הצביעה על כך שהיא לא ראתה באי הקמת המרכז הפרה של ההסכם. בית המשפט הגיע למסקנה כי הימנעותם של הבעלים מהקמת המרכז המסחרי אינה קשורה לחוזה השכירות ואינה מצדיקה את ביטולו. מנגד, בית המשפט מצא כי סונול הפרה באופן יסודי את חוזה השכירות בכך שביטלה אותו שלא כדין והפסיקה את תשלומי דמי השכירות. עם זאת, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו והורה לסונול לשלם דמי שכירות מופחתים לתקופה של 12 חודשים בלבד, יחד עם פיצוי מוסכם, במקום דמי השכירות המלאים עד תום תקופת השכירות. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את תביעתה של סונול וקיבל חלקית את תביעתן של תנובה וסחלב, והורה לסונול לשלם את דמי השכירות המופחתים, הפיצויים, הריבית והוצאות המשפט.