עפ"ת 47903-10-19

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור. המבקש, שהיה מודע למועד הדיון, לא התייצב ובעקבות זאת הגיש בקשה להארכת מעצר בעילה של שכחה, חוסר ידע משפטי, נזקי גוף ומחלת אשתו ובנו. עם זאת, המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה על יסוד עקרון סופיות הדיון וחוסר הצדקה. השופטת הסכימה, וציינה כי נימוקי המבקש לאי נוכחות ואיחור בהגשה אינם מספיקים על פי החוק. זאת ועוד, החלטתו של בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקש לביטול פסק הדין הייתה מנומקת היטב וסיכויי הצלחת הערעור היו נמוכים ביותר. השופט הדגיש כי אי ידיעת החוק אינה תירוץ תקף וטיעוניו הכלליים של המבקש אינם מצדיקים חשש לעיוות דין. עם עבר תעבורתי ארוך הכולל הרשעות קודמות רבות, העונש שהוטל על המבקש נחשב בינוני. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי אין הצדקה להארכת המועד להגשה ולכן גם הערעור עצמו נדחה.