רע"א 62821-06-18

תקציר

מדובר במקרה של שני אחים, איימן והייתאם חורי, שפנו לבית המשפט נגד מר אמיר בירמן. איימן מכר את דירתו לבירמאן בשנת 2011, ומאוחר יותר, בשנת 2012, מכר בירמן את אותה דירה לחיית'ם. הסכמי המכר כללו תשלומים חודשיים ומועד תשלום סופי. בירמן פתח בשני הליכים משפטיים נגד האחים בשנת 2014 בגין אי עמידה בתשלומים החודשיים. המקרים הסתיימו בהסכם פשרה ובפסק בוררות, שניהם לטובת בירמן. לאחר שהאחים לא צייתו להחלטות בית המשפט, החל בירמן ב-2017 בהליכי פינוי נגד איימן. בתגובה הגישו האחים בקשה לצו מניעה זמני שיעצור את הפינוי ויבטל את ההסכמים הקודמים עם בירמן, בטענה לחוסר תום לב ומצג שווא מצדו של בירמן. כמו כן ביקשו מבירמן להחזיר את תשלומיהם, בסך 342,918 שקל. בית משפט השלום בחיפה נתן צו מניעה זמני, אך רק לאחר שהאחים עמדו בתנאים מסוימים, בהם פיקדון בסך 150 אלף שקל ותשלומים חודשיים בסך 25 אלף שקל. בית המשפט גם הורה לאחים לשלם את הוצאותיו של בירמן, שנקבעו על 7,000 שקל. האחים חלקו על חישוב התשלומים הנדרשים וביקשו מבית המשפט הבהרות. בית המשפט נתן ארכה עד ליום 28.6.2018 לביצוע התשלומים הנדרשים, וקבע את הסכום על 1,177,319 שקל. האחים ערערו על החלטת בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והורה להותיר את צו המניעה הזמני על כנו עד למתן פסק דין לטובת האחים. בית המשפט ביסס את החלטתו על שני שיקולים: קיומה של עילת תביעה ומאזן הנוחות בין הצדדים. לגבי הראשונה, בית המשפט מצא כי טענות האחים בדבר חוסר תום לב ומצג שווא טעונות בירור. באשר לשיקול השני, קבע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת האחים, מה גם שמדובר בפינוי דירת מגורים. כמו כן, קבע בית המשפט כי הפיקדון שדרש בית משפט השלום, בסך 1,177,319 ₪, היה מופרז ולא מוצדק. במקום זאת, קבע בית המשפט המחוזי את הסכום על 50,000 ₪, שהוא הסכום המקסימלי המותר בחוק, בתוספת התחייבות עצמית של האחים לאותו סכום. בית המשפט גם ביטל את צו ההוצאות נגד האחים וקבע כי הפיקדון בסך 100 אלף שקל שהופקד בבית המשפט המחוזי יועבר לבית משפט השלום. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.