ת"א 54-08-19

תקציר

התובע, עובד הנתבעת 1, נפגע בתאונת עבודה כאשר מלגזה פגעה בו. מאחר שלא ניתן היה לזהות את נהג המלגזה, תוקנה התביעה כך שתכלול גם את נאשם 3. עם זאת, התביעה נגד הנתבעת 3 נדחתה לאחר שהנתבעת 2 (מבטחת הנתבעת 1) הסכימה לקבל אחריות ולספק כיסוי. לאחר שהנושא הצטמצם לנזקים, בחן בית המשפט את חומר הראיות וטען כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 28% ולא על 50% אותם תובע התובע. כמו כן נבדקו הפסדי השכר של התובע, ובית המשפט החליט כי יש לחשב את הפסדי השכר בעבר על בסיס שכרו של התובע טרם התאונה, אשר נמצא כי הוא עומד על 5,030 ₪ לחודש. סכום זה, כפול 38 חודשי אובדן עבודה, הסתכם ב-191,140 שקל, שבתוספת חישובי הפרשי הצמדה, ריבית ופנסיה, הסתכם ב-222,284 שקל. בגין הפסדי שכר עתידיים חישב בית הדין 70% מהממוצע האריתמטי, והתוצאה הייתה 460,192 שקל. כמו כן פסק בית המשפט לתובע 20,000 ₪ כסכום גלובלי עבור עזרה מאחרים, בעבר ובעתיד, ו-10,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונסיעות. בנוסף, נפסקו 86,612 ₪ בגין כאב וסבל, כאשר דו"ח אקטוארי מעודכן בסך 509,547 ₪ נוכו מסך הפיצויים. בסך הכל חויבה הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 317,327 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות, בתוך 30 יום.