בש"א 1441/07

תקציר

פסק הדין מצהיר כי הסכם המכר בין המבקשת לבין המשיב מס' 1 תקף ומחייב. המבקש, שבבעלותו רשת בתי קפה ומסעדות, ביקש לרכוש חנות מהמשיב מס' 1. המבקש שילם מחצית מתמורת החנות וקיבל ערבות בנקאית אוטונומית. אולם, אי הבנה בדבר רישום הערת אזהרה וערבות בנקאית הביאה את המשיב מס' 1 לבטל את ההסכם ולהשכיר את החנות למשיב מס' 2. המבקש הגיש בקשה לצו מניעה זמני למניעת דיספוזיציה מצד המשיבים. בית המשפט מצא כי המבקשת לא הפרה את ההסכם וכי המשיבה מס' 1 ביטלה אותו שלא כדין. עוד נקבע כי זכותו של המבקש להחזיק בחנות ולהחליט על השימוש בה מונחת על כף המאזניים. יתר על כן, המבקש לא התמהמה בהגשת הבקשה לצו מניעה וניסה לפתור את הסוגיה מחוץ לכותלי בית המשפט. לפיכך, נעתר בית המשפט לבקשת המבקש למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לבצע כל פעולה הנוגעת לחנות עד להסדרת התביעה העיקרית. בנוסף, הורה בית המשפט למשיבה מס' 1 לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המבקש. החלטה זו שומרת על המצב הקיים ומבטיחה את זכותה של המבקשת לחנות אם תביעתה העיקרית תצליח.