ת"א 13518-12-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת, שילה שילה עבודות עפר ופיתוח בע"מ, בין היתר, והורה לנתבעת, אולניק אולניק עבודות עפר ופיתוח 1993 בע"מ, לשלם סך של 7,582,873.34 ₪ כתמורה הכוללת בגין עבודתו של התובע, לאחר הוספת מע"מ. סכום זה כולל 96,530.90 ₪ בגין כיסוי צנרת ו-60,164 ₪ בגין חריגות מהסכמי הצדדים בחוות הדעת המשלימה. בית המשפט הורה גם על הפחתה מסכום זה, לרבות תשלומים מוכרים בסך 2,974,712 ש"ח ו-29,952 ש"ח בגין צילום, שטיפה ותיקון קווי ניקוז וביוב. בגין גריעת מצעים הורה בית המשפט על הפחתה של 68 אלף שקל ו-11 אלף שקל לבקרי איכות. בית המשפט לא קיבל את תביעת הנתבעת להוצאות תקורה וחפירה זהירה, והורה שלא להפחית פריטים אלה. בגין סולמות נירוסטה הורה בית המשפט על הפחתה של 18,412 ₪, והכיר ב-3,247,185 ₪ בגין אספקת חומרי גלם ושירותים על ידי הנתבעת, לאחר ניכויים. עוד הורה בית המשפט כי אין לנכות מהתמורה המגיעה לתובע את סכום הפשרה ששילמה הנתבעת לקבלן משנה. באשר לרכיב החול הורה בית המשפט על הפחתה בסך של 117,000 ₪, והפחתות שונות נוספות בסך של 42,966 ₪. בית המשפט הכריע גם בתביעת התובעת בגין חומרים וציוד שהושארו באתר, וקיבל רק את תביעת הברזל בסך 76,982 ₪. יתר התביעה בגין חומרים וציוד נדחתה בשל חוסר ראיות או היעדר תשתית ראייתית מספקת. עוד קבע בית המשפט כי רכיב המע"מ בתביעה יכול להיכלל בסכום הכולל שישולם אם הסכום שנפסק, לרבות מע"מ, לא יעלה על הסכום שבגינו שולמה אגרת בית המשפט. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבע לשאת בהוצאות ההליך ובשכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית.