ת"א 1174/00

תקציר

התובעים, שנטלו הלוואה מהבנק לצורך מימון פרויקט נדל"ן, הגישו תביעה נגד הבנק והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בטענה כי רשלנות הנתבעים והתנהלותם הבלתי סבירה גרמו לעיכובים ולייקר עלויות בפרויקט, מה שהוביל להפסדים כספיים ניכרים. הטענות העיקריות נגד הבנק נגעו לחיובי ריבית, סירוב להאריך את תקופת ההלוואה ואי ביצוע צו פירעון מיידי. בתוך כך, האשימו התובעים את הוועדה בהתנהלות רשלנית בקביעת היטל השבחה גבוה מדי לנכס ובסירובה לנהל משא ומתן על אמצעי תשלום עבורו. השופטת בחנה ביסודיות כל אחת מטענות התובעים ולא מצאה תוכן ברובן. נקבע כי הבנק פעל באופן סביר ובהתאם לתנאי הסכם ההלוואה, והוא אינו אחראי לעיכובים כלשהם בפרויקט. השופטת קיבלה את הטענה כי הבנק טעה בגביית דמי הקצאת אשראי, והורתה לו לשלם לתובעים 3,770.48 ₪ בתוספת ריבית משפטית והצמדה ליום 31.12.99. לגבי הוועדה הגיעה השופטת למסקנה כי הערכתה להיטל ההשבחה לא הייתה רשלנית או בלתי סבירה. הוועדה גם לא התרשלה בטיפול בהתנגדויות התובעים להיטל. כמו כן, תביעות התובעים לפיצויים כספיים כנגד שני הנתבעים נדחו, שכן השופטת מצאה כי התובעים עצמם היו אחראים לכל עיכוב והפסדים נלווים בכך שבחרו שלא לשלם את היטל ההשבחה בהקדם. בסופו של דבר הורה השופט לבנק לשלם לתובעים את הסכום הנ"ל בסך 23,270.48 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 31.12.99. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות. התובעים חויבו לשלם את הוצאות הוועדה בפועל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.