ע"א 229/85

תקציר

המערער, שהיה אחיינה של המנוחה, אסתר אלבכר, פנה למשיב, עו"ד במקצועו, על מנת להגשים את רצונה הנטען של דודתו להוריש לו חלקת אדמה ואת הבית שעליה. המשיב ערך צוואה והשיג את חתימת המנוח, וכן ייפוי כוח בלתי חוזר המעביר את הנכס למערערת. עם זאת, בקשתו המאוחרת של המערער לביצוע הצוואה נדחתה על ידי בתי המשפט בשל השפעה בלתי הוגנת ופגמים פרוצדורליים מסוימים. לאחר מכן הגיש המערער תביעה בגין רשלנות מקצועית כנגד המשיב, אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ולאחר מכן על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי המערער לא גילה למשיב את מצבו הנפשי של המנוח, מה שהוביל להחלטת המשיב כי המנוח ייבדק על ידי רופא כללי. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי התנהלות המשיב, לרבות הסתמכותו על מתמחה, לא תרמה לנזק, שכן מצבה הנפשי של המנוחה הפך אותה לבלתי מסוגלת להמחות את רכושה. בנוסף, המערערת נמנעה מלגלות מידע חיוני על מצבו של המנוח, ובכך ניתקה את הקשר הסיבתי בין מעשיו של המשיב לבין הנזק. משכך, נדחה הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב.