ע"א 23579-11-22

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע בנוגע לפינוי הנכס המסחרי המושכר אינה מוצדקת. המבקשים לא הצליחו להוכיח סיכויי הצלחה סבירים בערעור, שכן פסק הדין המקורי התבסס על ממצאים עובדתיים ומהימנים. זאת ועוד, אין די בטענות המבקשים בדבר הארכת תקופת החכירה והנטל הכלכלי הכרוך בעלויות ההריסה כדי להצדיק שהות. בית המשפט הדגיש כי הנכס המדובר הוא מסחרי והמבקשים חוכרים אותו משנת 2003, אך מאזן הנוחות לא נטה לטובתם. תחת זאת, היא העדיפה את המשיב, בעל הנכס, שזכויותיו נפגעו. עם זאת, מתוך הכרה בתפוסה הארוכה של המבקשים ובפגיעה הכלכלית הפוטנציאלית בצדדים שלישיים המשתמשים אף הם בנכס, הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע זמני, עד להפקדת סכום ערבות משמעותי בידי המבקשים. סכום זה, 120,000 ₪, כולל 20,000 ₪ שיועברו ישירות למשיב כתשלום עבור שכר טרחה שנפסק על ידי בית משפט קמא, ואילו 100,000 ₪ הנותרים ישמשו כביטחון לכל נזק שייגרם למשיב עקב עיכוב הביצוע. השהייה תוסר אם מלוא הסכום לא יופקד עד ה-10 בינואר 2023. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, והשהייה הזמנית הנוכחית של הביצוע תישאר על כנה עד למועד הנקוב.