רע"א 22322-06-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לביטול פסק דין של פינוי בהיעדר הגנה. פסק הדין המקורי היה פרי תביעה שהגישו המשיבים, התובעים, נגד המבקשת, הנתבעת, בגין הפרת הסכם שכירות. מאחר שהנתבע לא הגיש כתב הגנה, ביקשו התובעים פסק דין לטובתם, וזה נעתר על ידי בית המשפט, המורה לנתבעת לפנות את הנכס המושכר בתוך 30 יום. לאחר מכן הגיש הנתבע בקשה לבטל את פסק הדין, בטענה שלא הוגש להם כתב התביעה. בית משפט קמא דחה טענה זו, וקבע כי כתב התביעה אכן נמסר לנתבע, ועל כן פסק הדין עומד בעינו. הנתבע ערער על החלטה זו, וטען כי יש לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא משום שכתב התביעה לא הוגש, והיו להם סיבות טובות שלא להגיש כתב הגנה. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא ודחתה את בקשת רשות הערעור. ערכאת הערעור לא מצאה סיבה לפקפק בכך שהנאשם הוגש, ולפיכך פסק הדין ניתן כדין. עוד קבע בית המשפט כי התנהלותו של הנאשם עולה כדי זלזול בהליך השיפוטי, וסיכויי ההגנה להצליח נמוכים. יתר על כן, מאחר שהסכם השכירות המוזכר בפסק הדין המקורי יפוג בקרוב, הנתבע יצטרך לפנות את הנכס בכל מקרה. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודחתה את הערעור, תוך שהיא מצווה על הנתבע לכסות את הוצאות המשפט של התובעים.