בר"ע 40771-09-21

תקציר

במקרה זה בחן בית המשפט את תנאי העסקתם של עוזרי הוראה במסלול האקדמי המכללה למינהל, תוך התמקדות בתביעות בגין שכר שלא שולם ופדיון ימי חופשה. המשיבה, דנה שגב, ביקשה מעמד של תובענה ייצוגית בגין תביעות הנוגעות לעבודה ללא תשלום בחודשים יולי ואוקטובר וטיפול לקוי בימי חופשה. בית המשפט הכיר תחילה בתביעתה בדבר פדיון ימי חופשה ושכר שלא שולם כבעלי פוטנציאל לתביעה ייצוגית, תוך שהוא מציין בעיות מערכתיות במכללה והיעדר רישומי חופשה כאחריות המעסיק. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענות בדבר פגמים בתלושי השכר, בטענה כי הם נעדרים נזק מהותי ומתיישרים עם תניות החוק השוללות פיצוי לדוגמה בתובענות ייצוגיות. המכללה ערערה על מעמד התביעה הייצוגית, וטענה כי נסיבות ההעסקה השתנו באופן משמעותי בקרב עוזרי הוראה וכי תפקידים מאפשרים לעתים קרובות גמישות בביצוע משימות. בסופו של דבר הסכים בית המשפט עם תפיסה זו בנוגע לניצול ימי חופשה וקיבל את ערעור המכללה, ובכך הפך את החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את התובענה הייצוגית בגין שכר שלא שולם ופדיון חופשות. מנגד, ערעורו של שגב על רכיבי התביעה הייצוגית שנדחו. למרות ממצאים אלה, בית המשפט הכיר בכך שההליכים הביאו לשיפור השקיפות במכללה. בית המשפט הורה על הוצאות משפט מינימליות ששולמו על ידי שגב, המשקפות הכרה בהשפעת התיק שלה תוך התייצבות לצד המכללה בסוגיות הליבה המשפטיות.