בר"מ 2038/12
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין דוחה את בקשת הערעור שהופנתה נגד החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. המבקשים, אזרחי חוף השנהב המתגוררים בישראל, ביקשו לבטל את ההחלטה האחרונה, שביטלה חלקית החלטה במעמד צד אחד להעניק להם רישיונות ישיבה. המבקשים טענו כי בית המשפט בירושלים נעדר הצדקה פרוצדורלית ולא היה עליו לבטל את ההחלטה הקודמת. עם זאת, בפסק הדין צוין כי החלטת בית המשפט בירושלים לשנות את הוראת השעה התקבלה במהלך דיון ואינה מהווה ערעור, מה גם שההחלטה הקודמת התקבלה במעמד צד אחד. עוד טענו המבקשים כי הם זכאים לרישיון ישיבה עד להכרעה בעניינם הפרטני, וכי בית המשפט לא שקל כראוי את סיכויי עתירתם ואת מאזן הנוחות. אך פסק הדין קובע כי הסעד המבוקש, צו מניעה זמני, אינו ניתן כדבר שבשגרה, ובמקרה זה הוא אינו מוצדק. יתר על כן, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, שכן היתרי השהייה המבוקשים אינם מבטיחים היתרי עבודה, ומצבם של המבקשים מגוון. מאחר שהמבקשים לא יגורשו ולא תהיה להם גישה לחשבונות הבנק שלהם, פסק הדין אינו מוצא סיבה לבטל את החלטת בית המשפט. לבסוף, בפסק הדין מודגש כי מדובר בתיק הגנה קבוצתי, ונסיבות פרטניות אינן מרכזיות בהחלטה. מסיבות אלה, בקשת רשות הערעור נדחית, ולא נפסקו הוצאות.
חקיקה מקושרת
בר"מ 2038/12 אבו באקאיוקו ואח' נ' משרד הפנים, עליון (15.4.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.