ע"פ 2685/17
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה דנן, דחה בית משפט קמא את כתב האישום נגד המשיב על יסוד טענה מקדמית כי העובדות בכתב האישום, גם אם הוכחו כנכונות, אינן מהוות עבירה. טענה זו נובעת מהוראת חוק המחייבת מחיקת אישומים אם עובדות מוכחות אינן יכולות להוביל להרשעה בעבירה המיוחסת. עם זאת, בערעור נקבע כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו. ערכאת הערעור הדגישה כי העובדות בכתב האישום, בהן המשיב הורה לנהג ולפועלים לחצות כביש שלא כדין, טומנות בחובן פוטנציאל להרשעה. באופן ספציפי, בית המשפט הדגיש כי גם אם העובדים לא צייתו לחלק מהוראות המשיב, עדיין קיים קשר סיבתי עובדתי בין הוראות המשיב לבין התאונה שגרמה למוות. פסק הדין הבהיר כי הוכחת קשר כזה מחייבת ביסוס קשר סיבתי עובדתי ומשפטי כאחד, דבר שבית משפט קמא לא בחן עד תום. חשוב לציין כי החלטת הערעור אינה קובעת מראש את קיומו של קשר סיבתי משפטי הדרוש להרשעה בהריגה, ומציינת כי יש צורך בבחינה נוספת של הראיות. השופטים הסכימו לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, והחזירו את התיק להמשך הליכים כדי להעריך כראוי את אחריותו הפוטנציאלית של המשיב, לרבות התחשבות באישומים כמו גרימת מוות ברשלנות. הדגש היה לאפשר לבית המשפט המחוזי לשמוע ראיות וטיעונים בטרם יקבע אחריות פלילית.
חקיקה מקושרת
ע"פ 2685/17 מדינת ישראל נ' שלמה נסים, עליון (26.9.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.