ע"פ 16960-01-16

תקציר

פסק הדין דן בחומרתן של עבירות המס ובצורך בהרתעה ובגמול, תוך ביטול הרעיון של אישומים טכניים והטיעונים שהועלו להקלה בשל נסיבות אישיות, לרבות בעיות בריאותיות ומצוקה כלכלית. בית המשפט דוחה גם את טענות המערערת בדבר הסתמכות על הבטחות של רשויות המס ועורכי דין קודמים, ומוצא אותן חסרות ביסוס. אמנם מוזכרת גם הימנעותו של המערער בעבר מביצוע עבודות שירות, אך הנימוק העיקרי לפסק הדין הוא חומרתן של עבירות המס, כאשר אין טעם רב בטענות המערער. עם זאת, העובדה שהמערער נקט צעדים לתיקון מחדליו, אם כי לא לגמרי, מוכרת ונחשבת לגורם מקל. הסרת מחדלים, גם אם חלקית ומאוחרת, נתפסת כאינדיקציה לקבלת אחריות, ועברייני מס מוזמנים לעשות זאת, גם אם התשלום חלקי או מאוחר. עם זאת, אין די בהסרת המחדלים לבדה כדי להימנע ממאסר, במיוחד נוכח אופיין השיטתי של העבירות. בהתחשב במכלול הגורמים, לרבות חומרת העבירות והעלמת המחדלים באופן חלקי, גוזר בית המשפט על המערער שמונה חודשי מאסר, תוך השארת יתרת עונשו של בית משפט קמא. המערער נדרש להתייצב בבית מעצר קישון עד למועד שנקבע לריצוי עונש זה.