ת"א 30158-08-15

תקציר

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע בשני תיקים מאוחדים בעניין פיצויי הפקעה בגין זכויות התובעים בחמש חלקות קרקע בכפר נחף, בעקבות ההפקעה בשנת 1962 לצורך הרחבת כרמיאל. המחלוקת העיקרית נגעה לאופן חישוב דמי החכירה השנתיים, כאשר התובעים הציעו שיעור אחיד של 6% והנתבעים הציעו שיעור מובחן של 1.5% עבור קרקע חקלאית ו-2.5% עבור קרקע למגורים. בית המשפט צידד בתובעים, וקיבל את חוות דעתו של השמאי המומחה שמונה מטעמו, שהצדיק שיעור של 6% עבור הקרקעות הספציפיות המדוברות – הנמצאות באזור התעשייה בכרמיאל ובו מבני תעשייה פעילים. בית המשפט נימק זאת בכך ששיעור התשואה צריך לייצג את העיכוב בתשלום עבור הקרקע המופקעת. בנוסף, קבע בית המשפט כי תשלום פיצויים שאינם שנויים במחלוקת על ידי הנתבעים באחד המקרים אינו מחייב את הפסקת תשלומי דמי החכירה, שכן הסכום ששולם אינו מהווה את מלוא הפיצוי שקבע בית המשפט. כתוצאה מכך, נדרשו הנתבעים לשלם דמי חכירה שנתיים עד למימוש מלוא הפיצוי. לתובעים נפסק שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 שקל, והצדדים הונחו לנסות להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט לאור פסק הדין.