ע"א 4964/92

תקציר

בפסק דין זה תומך בית המשפט בסופו של דבר בהחלטת ועדת המכרזים לקבל את הצעתו של נשיץ, למרות פגם מהותי בהגשתה. בית המשפט בוחן את המסגרת הנורמטיבית המסדירה מכרזים של גופים ציבוריים, הכוללת חובות במשפט הפרטי והציבורי כמו הגינות ושוויון. השאלה המרכזית היא האם טעותו של נשיץ הפרה עקרונות אלה. למרות שהצעתו נעדרה חתימה – מחדל רציני – היא נחשבה לטעות בתום לב שלא נועדה ליצור יתרון בלתי הוגן. ההצעה נשאה אלמנטים הניתנים לזיהוי, כגון כתב ידו ומספרי שיקים עוקבים, שקישרו אותה להגשות תקפות אחרות שלו. בית המשפט מדגיש כי הוא אינו מחליף בדרך כלל את שיקול דעתו בשיקול דעתה של ועדת המכרזים, אלא אם ההחלטות שרירותיות או בלתי צודקות. בנוסף, החלטות הוועדה לפתיחת מעטפות, שפסלה בתחילה את ההצעה, נקבעו כבלתי מחייבות. ועדת המכרזים, כמקבלת ההחלטות המוסמכת, פעלה במסגרת זכויותיה. בית המשפט מציין גם את חוסר תום הלב מצדו של נשיץ ומדגיש כי הפיקוח הפרוצדורלי לא פגע בחיסיון או בשוויון בין המציעים. הערעור מתקבל, הופך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, מאשר מחדש את נשיץ כזוכה במכרז ופוסק לו ולעמידר הוצאות. החלטה זו מתיישבת עם פסיקה קודמת, וקבעה כי בעוד שדיוק ההגשה הוא קריטי, טעויות אמיתיות ללא כוונת זדון ניתנות לתיקון, ובכך להבטיח כי הצדק המהותי יגבר על טעויות פרוצדורליות.