ת"א 17029-03-09

תקציר

השופטת, בלהה טולקובסקי, מקבלת תחילה את קביעת המומחית כי הסכם הפשרה שסיפק התובע, שנשא כביכול את חותמת בית המשפט ואת חתימת עורך דינו של הנתבע, זויף. התובע לא סיפק הסבר מניח את הדעת להיעדרו של הסכם הפשרה מרישומי בית המשפט ומשרד עורכי הדין הקודם של התובע. יתר על כן, השופט מוצא את עדותו של העד התומך של התובע, רו"ח וקסלר, בלתי אמינה. זאת, משום שהיה מוכן להכין מסמכים מזויפים עבור חוקר שנשכר על ידי הנתבע, דבר המטיל ספק באמינותו, והתובע לא הביא כל ראיה המאששת את טענתו כי פנה למשטרה בעניין זה. גם עדותו של עורך הדין החתום שמעוני אינה תומכת בטענת התובע, שכן הוא לא זכר אם חתם על הסכם הפשרה אם לאו. מאחר ועילת התביעה כפי שהוגדרה על ידי התובע היא אכיפת הסכם הפשרה, והסכם זה הוכח כמזויף, השופט מחליט לדחות את תביעת התובע. השופטת מדגישה כי בעל דין המגיש מסמכים מזויפים לבית המשפט אינו יכול לצפות לקבל סעד כלשהו, מה גם שלתובעת היה אומץ לעשות כן, בידיעה שהדבר ייתן תוקף לטענותיה. לפיכך, השופטת מחליטה שלא לשקול את טענותיה החלופיות של התובעת בדבר הפרת הסכם הפשרה על ידי הנתבעת, שכן הן התבססו על גרסה שקרית של האירועים. תחת זאת, התביעה כולה נדחית, והתובע חויב לשלם הוצאות בסך 70,000 ₪. כמו כן, השופט מורה לשלוח את תצהיר התובע, שכלל את המסמך המזויף, למנהל בתי המשפט ולהעביר אותו למשטרה לעיון ושיקול דעת, בהתחשב בחומרת המקרה הקיצונית.