בג"צ 5743/18

תקציר

ניתוח משפטי של פסק דינו של השופט מ' מזוז בעניין העברת סמכויות לפי חוק יסוד: הממשלה עקרונות משפטיים ומסגרת נורמטיבית 1. סמכות לפי חוק יסוד: הממשלה העיקרון המשפטי המרכזי המופעל במקרה זה נוגע לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, המסמיך במפורש את הממשלה להעביר סמכויות שהוענקו בחוק משר אחד למשנהו, בכפוף לאישור הכנסת. הוראת חוק זו מגלמת מסגרת סמכותית רחבה להחלטות הפנים ארגוניות של הממשלה, כגון הקמת ועדות שרים והרכבן. 2. היקפו של סעיף 31(ב) השופט מזוז מדגיש כי הסמכות המוקנית בסעיף 31(ב) מכוונת דווקא לסמכויות "הנתונות בחוק לשר", ולא רק לסמכויות שנקבעו מכוח הוראות חוק. פרשנות זו מחזקת את התפיסה כי סמכותה של הממשלה לארגן מחדש את מבניה הפנימיים, לרבות מינוי או שינוי הרכב ועדות השרים, מכוסה מטבעה בגדר סעיף זה. זאת ועוד, הדבר עולה בקנה אחד עם הסמכות המשלימה שבסעיף 31(ה), המתירה לממשלה להקים ועדות שרים, קבועות או זמניות, ולהגדיר את תפקידיהן והרכבן ללא צורך באישור הכנסת, אם הרכבן אינו קבוע במפורש בחוק. 3. תוקף משפטי של ההחלטה ההחלטה על העברת סמכויות – ובפרט צמצום תפקידי שר התרבות והספורט ושר המשפטים בוועדת שרים – התקבלה לאחר הליך חקיקה וביצוע שכלל אישור הכנסת ועמידה בדרישות פרוצדורליות. בית המשפט אינו מוצא פגם משפטי או הפרה של עקרונות חוקתיים בהליך זה, שכן הוא נופל במסגרת שיקול הדעת הרחב המוענק לממשלה על פי הוראות החוק הרלוונטיות. חידושים משפטיים והנמקה שיפוטית א. דוקטרינת שיקול הדעת הרחב בית המשפט מדגיש את שיקול הדעת הרחב המוענק לממשלה ולראש הממשלה בעניינים ארגוניים, במיוחד בכל הנוגע להרכב ותפקוד גופי השלטון. שיקול דעת זה נובע מהשיטה הפרלמנטרית בישראל, המדגישה כי סמכותו של ראש הממשלה כוללת שיקולים פוליטיים, פרלמנטריים ואסטרטגיים, המוגנים מפני התערבות שיפוטית אלא אם כן הם בלתי חוקיים או בלתי סבירים בעליל. b. הגבלת הביקורת השיפוטית בית המשפט מכיר בשיקול הדעת הרחב, אך מציין כי הביקורת השיפוטית נותרה מוגבלת ועליה להתערב בעיקר במקרים של חוסר סבירות ברור או הפרה משפטית. בית המשפט מצטט פסיקה המדגישה כי החלטות הנוגעות לתפקוד הממשלה, לרבות ארגון מחדש של הארגון, כפופות בדרך כלל לפיקוח שיפוטי מוגבל, המופעל רק בגבולות צרים. ג. שילוב שיקולים פוליטיים ומשפטיים פסק הדין משקף הבנה חדשנית לפיה החלטות ארגוניות כגון שינוי הרכב ועדות השרים שזורות בשיקול דעת פוליטי. בית המשפט מכיר בכך שהחלטות כאלה הן חלק מהתהליך הדמוקרטי ומסתמכות על שיקול דעת פוליטי, שהרשות השופטת צריכה לכבד אלא אם כן מתגלות ראיות לאי חוקיות או שרירותיות. סיכום עקרונות משפטיים וחידושים - פרשנות סעיף 31(ב) חלה על החלטות פנים ארגוניות, ובלבד שהן מעוגנות בסמכות "הנתונה בחוק" לשרים, תוך שילוב מנגנונים סטטוטוריים ולא-סטטוטוריים. - הדרישה הפרוצדורלית לאישור הכנסת להעברת סמכויות היא אמצעי הגנה חיוני, אך מרגע שהיא מתקיימת, בתי המשפט נוטים להימנע מלנחש מחדש את ההחלטות הפוליטיות המהותיות. - פסק הדין מגבש את דוקטרינת שיקול הדעת השלטוני הרחב בעניינים ארגוניים, הנשלטים על ידי עקרונות הריבונות הפרלמנטרית וכיבוד שיקול הדעת הפוליטי. - המקרה מדגים את ההקפדה השיפוטית על הפרדת הרשויות, ומדגיש כי המגבלות המשפטיות על שיקול הדעת השלטוני הן צרות ונוגעות בעיקר לחוקיות ולסבירות ולא לשיקול דעת של מדיניות. מסקנה פסק דינו של השופט מזוז מחזק את היציבות והגמישות של המסגרת המשפטית השולטת בארגונים ממשלתיים בישראל. הוא מאשר כי הארגון מחדש הפנימי של הממשלה, כולל הקצאה מחדש של סמכויות בוועדות השרים, נופל בגבולות החוק כאשר הוא מתנהל באופן פרוצדורלי ובמסגרת הסמכות הסטטוטורית. ההחלטה עולה בקנה אחד עם עקרונות מבוססים של התערבות שיפוטית מוגבלת, ומדגישה את החשיבות של כיבוד שיקול הדעת הפוליטי בממשל הארגוני מבלי לערער את ההגנות החוקתיות.