עע"מ 7945/12

תקציר

השאלה המרכזית האם יש להכיר במבקש מקלט מניגריה כפליט על פי אמנת הפליטים עוררה ויכוח בין השופטים. השופט הנדל טוען כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את תביעת העותר, שכן האחרון לא הוכיח כי מגורים באזור אחר בארץ מוצאו אינם אפשריים. השופטת חיות, לעומת זאת, סבורה כי היה על ההליך המנהלי להעמיק עוד יותר בטענות העובדתיות החדשות שהועלו בבקשת העותרת לעיון חוזר. מדובר במעצרים המוניים של בני קהילתו על ידי שלטונות ניגריה, כולל מעצר אביו, מחשש למעורבות בפעילות טרור. השופטת חיות מדגישה את הצורך בזהירות וברגישות בתיקי מקלט וטוענת כי היה על בית המשפט לעניינים מנהליים לקיים דיון בטרם ידחה את העתירה. לטענתה, ראיון נוסף עם העותר יכול היה לסייע בבירורת טענותיו החדשות וכי ההחלטה לדחות את ערעורו על לא עוול בכפו הייתה שגויה. השופט זילברטל מסכים עם השופט הנדל כי יש לדחות את הערעור, ואינו רואה עילה להתערב בשיקול דעתה של הרשות המינהלית. במקרה דנן, החלטת הרוב מצדדת בשופט הנדל ודוחה את בקשת המקלט של העותר. פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות, נוכח התנהלות העותר בהישארות בארץ שלא כדין.