בג"צ 840/03

תקציר

בפסק הדין החליט בג"ץ לדחות עתירה שערערה על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, תוך הדגשת העיקרון שנקבע בעניין חטיב. לפי עיקרון זה, בג"ץ יתערב בהחלטות בית הדין לעבודה רק אם נפלה "טעות משפטית מהותית" והצדק ידרוש התערבות. פסק הדין משקף את התפיסה לפיה ריבוי פתרונות משפטיים סבירים שוללים את קיומה של טעות כזו, כפי שבאה לידי ביטוי בגישות השונות אך התקפות של שופטי הרוב והמיעוט סביב סוגיה הקשורה לפיצוי הכבאים. בית הדין הדגיש כי מומחיותו של בית הדין לעבודה בענייני עבודה מקנה לו שיקול דעת רחב, ומדגיש את כוונת המחוקק להעניק לבתי משפט אלה תחום משפטי נפרד ומיוחד. הערותיו של השופט שמגר מדגישות את הצורך בריסון שיפוטי בשינוי החלטות בית הדין לעבודה שבסמכותו. פסק הדין התייחס גם לטענות בדבר חריגות מפסיקה קודמת, כגון פרשת אלון, מהן עולה כי שינויים בפסיקה אינם מחייבים מטבעם את התערבותו של בג"ץ אם קיימים מסלולים משפטיים סבירים במסגרת הנמקתו של בית הדין לעבודה. יתר על כן, התנאי השני של חטיב, המחייב טיפול בעוול, נקבע כבלתי ישים שכן הכבאים מקבלים שכר רגיל, מה שמקל על כל טענה לאי צדק. לפיכך, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות, בהסכמת השופטים א.א. לוי וא' חיות, בהתאם להחלטת השופטת מצא, שניתנה ביום 7.10.03.