הפ"ב 8801-02-10

תקציר

החלטת בית המשפט היא לאשר במידה רבה פסק בוררות בסכסוך כספי בין מר בן אב"י לבין מר הירש. השופט קבע כי הליך הבוררות התנהל כראוי, ולשני הצדדים ניתנה הזדמנות הוגנת להציג את ראיותיהם וטיעוניהם. פסק הבורר היה מנומק דיו ולא נוגד את החוק או את תקנת הציבור. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבוררת חרגה מסמכותה כשהורתה למר בן אב"י לשלם למר תמיר "מענק התאמה", שכן סעד זה לא התבקש בתביעה המקורית. היבט זה של הפרס בוטל. ככלל, הדגישה השופטת את תפקידו המוגבל של בית המשפט בהתערבות בפסקי בוררות, המעודדים בדרך כלל כחלופה יעילה להתדיינות משפטית. פיקוחו של בית המשפט במקרה זה הוא מעשה מאזן בין עצמאותו של הבורר לבין הצורך להבטיח הליך הוגן. משכך, דחה בית המשפט את בקשתו של מר הירש לבטל את פסק הבוררות, ואישר זאת למעט הסוגיה הספציפית של "מענק ההתאמה". כמו כן נדרש מר הירש לכסות את הוצאותיו ושכר טרחתו של מר בן אב"י בסך 3,600 ₪.