תאד"מ 9836-09-21

תקציר

השופטת הכריעה לטובת טענת התובע כי על הנתבע לשלם 7000 ₪ פיצוי מוסכם, בצירוף 2000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-948 ₪ החזר אגרת בית משפט, כולם ישולמו תוך 30 יום. ההחלטה התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של הטיעונים שהציגו הצדדים ובחינת חומר הראיות. גורם מרכזי בפסק הדין היה פרשנותם של שני סעיפים בהסכם השכירות. סעיף 4א מפרט את גובה דמי השכירות ואת ההתייקרויות האפשריות, ואילו סעיף 9ב מחייב את השוכר לבצע תיקונים תמורת הפחתת שכר הדירה. השופטת פירשה סעיפים אלה כמעידים על התחייבות הנתבעת לבצע תיקונים תמורת דמי שכירות נמוכים יותר, ומאחר שגם הם מילאו חובה זו, הם אינם אחראים לדמי השכירות הגבוהים יותר לפי פרשנות התובע. זאת ועוד, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לנזקים שנגרמו לכאורה על ידי הנתבעת, אלא הסתמכה על צילומים וקבלות שלא הוכיחו כי הנזקים התרחשו במהלך תקופת השכירות או כי הם נבעו מרשלנות הנתבעת. השופטת התייחסה גם לסעיף הפיצוי המוסכם, שהפחית את הסכום מ-15,000 שקל ל-7,000 שקל בשל חוסר המידתיות בין דמי השכירות לפיצויים, והעובדה שהנתבעת כבר שילמה דמי שכירות עד נובמבר 2021. ככלל, השופט פסק לטובת התובע אך הפחית את הסכומים הנתבעים, והורה לנתבעת לשלם את הסכומים הנקובים בתוך פרק הזמן הנתון.