עת"מ 1123/06

תקציר

העתירה מערערת על החלטה שדחתה את בקשת העותר לשכור דירה ציבורית בירושלים. הדירה אוכלסה במקור על ידי סבה וסבתה של העותרת ולאחר מכן על ידי אחותה של סבתה. העותרת טוענת כי היא "דיירת ממשיכת", המבקשת לרשת את הדירה לאחר שהתגוררה בדירה משנת 1998 וטיפלה באחותה של סבתה. עם זאת, הגדרת "דייר ממשיך" בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי מפרטת קרובי משפחה זכאים, שאינה כוללת את יחסיה של העותרת עם אחותה של סבתה. החוק ברור וחד משמעי בלשונו, ומגביל את הפרשנות. בנוסף, זכאותה של העותרת לדיור ציבורי מוטלת בספק בשל נסיבותיה האישיות, קרי היותה אישה נשואה ללא ילדים. בית המשפט דוחה את העתירה, תוך שהוא מדגיש כי מטרת הדיור הציבורי היא לנזקקים אמיתיים, ופרשנות החוק באופן מרחיב עלולה לקפח מועמדים זכאים ברשימת ההמתנה. השופט בוחר גם לוותר על הוצאות, בהתחשב במצבו של העותר. ההחלטה מחזקת פרשנות מצמצמת של החוק ומדגישה את הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי.