בג"צ 8315/23

תקציר

פסק הדין עוסק בהחלטת בית המשפט לדחות עתירה נגד הריסת בית משפחתו של מחבל מכוח תקנה 119, אמצעי המשמש את הרשויות הישראליות כהרתעה מפני טרור. בעתירה נטען כי הריסות כאלה אינן יעילות ופוגעות באופן בלתי מידתי בבני משפחה חפים מפשע. עם זאת, בית המשפט אישר נוהג זה, תוך שהוא מצטט פסיקות קודמות המאשרות את חוקיותה של תקנה 119 ומדגישות את ערכה ההרתעתי. בית המשפט ציין כי ההרתעה מתבססת על נתונים אמפיריים וחוות דעת מקצועיות של גופי ביטחון, המצביעים על כך שמחבלים פוטנציאליים נרתעים מהאיום בהריסת בתיהם. למרות שהכיר באופיו הדרסטי של המהלך, במיוחד עבור משפחתו של מבצע הפיגוע, בית המשפט מצא כי חומרת מעשיו של המחבל – השתתפות בתכנון ובביצוע של פיגוע שהביא למותם של ארבעה אזרחים – מצדיקה את ההריסה. פסק הדין הדגיש את הצורך לאזן בין האינטרסים הביטחוניים הלאומיים וההגנה על החיים לבין זכויות הפרט, וציין את אתגרי הביטחון המתמשכים הניצבים בפני ישראל. בית המשפט התיר למשפחת העותר להתארגן לתקופה של חמישה ימים לפני ביצוע ההריסה. השופטים סולברג ווילנר הסכימו עם החלטתו של השופט אלרון.