ע"פ 763/77

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה של שוחד לכאורה בו היו מעורבים שוטר ובעל דוכן פלאפל בשם יוסף פדידה. הקצין הואשם בקבלת שוחד מפאדידה, כולל פלאפל ומשקאות קלים חינם, הלוואות שלא נפרעו, שימוש ברכבה של פדידה וירקות חינם, בסך כולל של כ-25 ליי. החלטת השופט בבית המשפט המחוזי הרשיעה את הקצין על סמך עדותם של פדידה ואשתו, למרות טענת ההגנה כי ההטבות היו טריוויאליות ואינן קשורות לתפקידו של הקצין. עם זאת, בית המשפט העליון ביטל את ההרשעה. בית המשפט קבע כי התביעה לא הצליחה לספק ראיות מספיקות לכוונתו הפלילית של הקצין, במיוחד נוכח אופיין המינורי של טובות ההנאה וקבלתן הרגילה בחיי היום-יום. בית המשפט הדגיש כי יש לפרש מקרים גבוליים כמו זה לטובת הנאשם. לגבי רכישת ירקות, הקצין התעקש לשלם ואף החזיר את הכסף, מה שהעיד על חוסר מודעות לכל אי תקינות. באופן דומה, ההנחות הקטנות על רכישת פלאפל יכולות להיחשב כמנהג נפוץ לעידוד לקוחות. לפיכך קיבל בית המשפט העליון את הערעור, ביטל את ההרשעה וזיכה את הקצין. פסק דין זה מדגיש את הדרישה לראיות מוצקות בתיקי שוחד, במיוחד כאשר טובות ההנאה הן מינוריות ושגרתיות, ומנחה את בתי המשפט לנקוט זהירות ושכל ישר בעניינים אלה.