ע"א 11045/08

תקציר

פסק הדין בתיק זה עוסק בשני חובות שחבו המערער ושותפו למשיב. הראשונה היא הלוואה בסך 75,000 דולר, שהלווה המשיב למערער ולשותפו, המובטחת בתניית ביטחונות המקנה למשיב 33.5% מהזכויות בחנותו של המערער אם ההלוואה לא תיפרע בתוך שלוש שנים. החוב השני, שנבע מהסכם נפרד, היה על סך 90,000 דולר שחב השותף למשיב והועבר למערערת. בשנת 2004 תבע המשיב את ההלוואה שלא נפרעה וביקש לתבוע את הבטוחות, מה שהוביל לפסק דין של בית המשפט המחוזי לטובתו. המערערת ערערה על פסק דין זה, אך שני הצדדים הגיעו להסכמה במהלך הדיון בערעור, מה שהוביל לפסק דין מוסכם המעכב את מימוש הבטוחה ב-90 יום ונותן למערערת שהות לפרוע את החוב. בעקבות זאת התעוררה מחלוקת באשר לסכום שהיה על המערערת לפרוע כדי לבטל את הבטוחה. המערערת טענה כי החוב מוגבל להלוואה בסך 75,000 דולר, ואילו המשיב טען כי הוא כולל הן את ההלוואה והן את חובו של השותף. בית המשפט המחוזי סירב לפרש את פסק הדין הקודם, והביא את המערער לעתור להבהרת התנאים. בית המשפט, במקרה זה, פסק לטובת המערערת, וציין כי "מלוא החוב" שהוזכר בפסק הדין הקודם התייחס אך ורק להלוואה בסך 75,000 דולר, בניכוי סכומים שכבר שולמו, ואינו כולל את החוב הנפרד של בן הזוג. ניסיונו של המשיב לאכוף את הבטוחה בגין שני החובות נתפס כבלתי תקין, שכן הבטוחה הבטיחה רק את פירעון ההלוואה. כמו כן, נדחתה גם תביעת המשיב בדבר הפרשי ריבית והצמדה בגין ההלוואה. בית המשפט קיבל את הערעור, והתיר למערערת לפרוע את יתרת סכום ההלוואה, בניכוי תשלומים שבוצעו, בתוך 30 יום לביטול הבטוחות. פירעון זה לא השפיע על חובו הנפרד של בן הזוג או על יכולתו של המשיב לעמוד בפירעונו באמצעים משפטיים. כן חויב המשיב בהוצאות משפט למערערת, בסך 10,000 ₪, והוצאות נוספות. בפסק הדין הודגש כי בירור סכום החוב נועד להביא את ההתדיינות לסיומה. פסק הדין ניתן ביום 6.8.2009.