עש"א 14038-10-10

תקציר

המבקש הגיש בקשה לביטול הבאתם של מספר שיקים במניין השיקים שהבנק המשיב סירב. מספר שיקים הוחזרו בשל מחסור בכספים בחשבונו של המבקש, והבנק שלח לו הודעת הגבלה בעקבות עשרה שיקים חוזרים. המבקש טען כי חלק מהשיקים הוחזרו בטעות וביקש את ביטולם ממניין השיקים שסורבו. עוד טען המבקש כי הודעת ההגבלה אינה תקפה, ועל כן הגבלת החשבון הנובעת ממנה בטלה. כמו כן, טען המבקש כי קיים הסכם מכללא עם הבנק לפירעון שיקים כנגד פיקדונות שבוצעו ביום העסקים שלאחר מכן, וכי הבנק מחויב לפרוע שיקים מסוימים במסגרת האשראי המאושרת. בית המשפט בחן כל שיק שצוין בבקשה ומצא כי רובם סורבו בשל רשלנות המבקש, ולא של הבנק, ולפיכך דחה את בקשת המבקש לבטל את מסירתם במניין השיקים שסורבו. עוד קבע בית המשפט כי הודעת ההגבלה נותרה בתוקף מאחר שהוספת שיק מסורב נוסף לרשימה לאחר שליחתו לא חייבה הודעה חדשה, והמבקש כבר היה מודע למצב חשבונו החמור. בית המשפט דחה גם את טענת המבקש בדבר הסכם מכללא עם הבנק, בקובעו כי אין די בפעולות פרטניות של הבנק כדי לבסס הסכם כזה. לבסוף, קבע בית המשפט כי הבנק אינו נדרש להגיש תצהיר שכן הוא מבסס את טענותיו על מסמכי המבקש, ונציג הבנק היה זמין לחקירה נגדית. הבקשה נדחתה, והמבקש חויב לשלם לבנק הוצאות שימוע בסך 2,500 ₪.