ת"פ 7577-05-12

תקציר

בית המשפט החליט לזכות את הנאשם מאשמת פגיעה בערכי טבע מוגנים בשל היעדר ראיות מספיקות וספקות לגבי אשמתו של הנאשם. לחילופין, כתב האישום יבוטל בעילה של אכיפה בררנית, המנוגדת לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית. הראיות העיקריות נגד הנאשם, עדותו של פקח, לא היו חד משמעיות ולא הוכיחו את אחריותו של הנאשם לעבירות. הפקח טען כי ראה את הנאשם נושא שק לבן, אך לא הצליח לתעד זאת, מה שהעלה ספקות לגבי טענותיו. זאת ועוד, הימנעותה של התביעה מזימון עד מפתח, שיכול היה לברר את האירועים, מעלה ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם. עד זה, שעל נוכחותו התעקשו הנאשם ואשתו, לא זומן על ידי התביעה למרות נגישותו, ונוצר רושם כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות. השופט התייחס גם לסוגיית האכיפה הבררנית וציין כי מדיניות אי האכיפה של התביעה נגד נשים דרוזיות, המבוססת על טענה להגנה על כבודן, פסולה ומובילה לאפליה. מאחר שהבחנה זו לא התבססה על יסוד סביר, היא היוותה אכיפה בררנית. עם זאת, השופט קבע כי התרופה לעוול זה לא תהיה ניתנת להשגה על ידי העמדה לדין של הנשים; תחת זאת, כתב האישום נגד הנאשם יבוטל. פסיקה זו הושפעה גם מכך שסירוב התביעה להעמיד לדין נשים דרוזיות נבע ממדיניות ארוכת שנים, שאינה מאפשרת לתקן את המצב בשלב זה. השופטת הדגישה את חשיבות הרגישות והכבוד לקהילות מגוונות, אך הדגישה כי שיקולים אלה אינם צריכים לפגוע באכיפת החוק. לבסוף הדגישה השופטת כי זכותו של הנאשם למשפט הוגן והספקות סביב הראיות הביאו לזיכוי הנאשם ולביטול כתב האישום.