בג"צ 2126/12

תקציר

בג"ץ לא יבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה משום שאין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. טענות העותר עולות לכדי ערעור במסווה, תוך ניסיון לנצל אפיק משפטי שאינו קיים לערעור נוסף. חילוקי הדעות של העותרת עם ממצאי בית הדין לעבודה מבוססים על ערעורים על קביעות עובדתיות ומהימנות, שכבר נבחנו ואושרו על ידי בית הדין הארצי, ואינן מהוות טעויות משפטיות מהותיות. זאת ועוד, טענותיו של העותר בדבר יישום עקרונות משפטיים בעניינו אינן משכנעות. תקופת ההתיישנות בעניינו של העותר אינה קשורה לפסק הדין בעניין אסולין, בניגוד לטענתו. עילת התביעה קמה בתחילת העסקתו ולא הייתה מותנית בפסק דין אסולין. בנוסף, בית הדין הארצי קבע, ובצדק, כי כתב הפשרה אינו מהווה הודאה לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות. העתירה אינה מאתרת טעויות מהותיות בפסק דינו של בית הדין הארצי ובמקום זאת מציגה טענות ערעור שלא היו צריכות להינתן לדיון נוסף. עתירה זו נדחית, אפוא, והעותר חויב בהוצאות משפט של המשיב, בסך 10,000 ₪.