ע"פ 4587/20

תקציר

נגד המערערים הוגש כתב אישום בגין מספר עבירות, לרבות חבלה, והם ביקשו לחשוף ראיות חסויות הקשורות להגנתם, לפיהן ייתכן שאדם נוסף היה מעורב בעבירות. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם ואף דחה את עתירתם הבאה בעל פה לפסילת ההרכב בשל חשיפה לראיות חסויות. המערערים ערערו על החלטה זו, וטענו כי היה על הפאנל לחזור בו וכי בהחלטתו יש התייחסות ישירה לראיות ולהגנתן. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור. נמצא כי חשיפת בית משפט קמא לראיות פסולות אינה מחייבת פסילה אוטומטית וכי המידע המודיעיני אליו נחשף השופט אינו מתייחס לאירוע הנדון. בית המשפט הדגיש כי הראיות מוגבלות בהיקפן ולא ישפיעו על ההליך. זאת ועוד, תשובת השופט להגנתם של המערערים לא הצביעה על היעדר משוא פנים, מה גם שההליך היה בשלב מקדמי. בעקבות זאת קבעה ערכאת הערעור כי שופט בית המשפט המחוזי אינו צריך לפסול את עצמו, והערעור נדחה.