רע"א 4799/12

תקציר

המבקשים ביקשו רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים למנות מומחה בתביעת רשלנות רפואית בעניין הולדה בעוולה. המבקשים טענו כי מינוי מומחה בשלב זה של ההליך היה מוקדם מדי ויש לשקול אותו רק לאחר בירור המומחים של בעלי הדין. לטענתם, הדבר עלול לגרום לעוול, שכן קשה למצוא מומחה אובייקטיבי שיהיה מוכן לצאת נגד הממסד הרפואי. למשיבים, לעומת זאת, שיקול דעת רחב בהכרעות פרוצדורליות וראייתיות, והתערבותה של ערכאת הערעור הוגבלה למקרים של עיוות דין. השופט במקרה זה לא ראה סיבה לבטל את המינוי, שכן הוא נופל בגדר הפעלת הסמכות הלגיטימית של בית המשפט. זאת ועוד, תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט למנות מומחה בכל עת, ויש יתרונות למינוי מומחה לפני שמיעת העדים. השופטת הדגישה כי המינוי הוא רק ההתחלה והמבקשים יוכלו להציג את טיעוניהם בהמשך ההליך. מאחר שההחלטה הייתה בשיקול דעתו של בית המשפט ולא גרמה נזק בלתי הפיך, נדחתה רשות הערעור. מקרה זה מדגיש את האיזון העדין בין שיקול דעתו של בית המשפט לבין ההשפעה הפוטנציאלית על זכויות המבקשים, כאשר השופט מדגיש את הצורך להכריע בסוגיות אלה בכל מקרה לגופו.