ע"א 1514/04

תקציר

בסכסוך מקרקעין מורכב, הכרעתו של בית המשפט המחוזי בירושלים עסקה בריבוי הסכמים בין המערערים, חברות בעלות נדל"ן, לבין המשיבים, המעורבים בשיווק ובמכירה. בתחילה, המשיבים לא עמדו בהתחייבויות לחלקות השוק המפורטות בהסכם הראשון והשני, מה שהוביל להסכם שלישי שהפחית התחייבויות אך עדיין לא מומש, מה שהוביל להסכם רביעי שנועד לתקן הפרות קודמות ולסיים את היחסים העסקיים. הסכם רביעי זה, ללא חתימות המערערת, נתפס כמחייב על ידי בית המשפט, כאשר סירובם המאוחר של המערערים לחתום או למלא תנאים היווה הפרה, אשר מנעה מהמשיבים להבטיח כספים למילוי לוח התשלומים. למרות זאת, דחה בית המשפט את תביעת המערערים לפיצוי בגין הפרת הסכמים קודמים עם ביטול החוזה הרביעי. בית המשפט קבע כי המשיבים זכאים להשבת כל התשלומים ששולמו (2,248,100 $), אך הכיר בזכאותם של המערערים לפיצוי מוסכם בסך 400,000$ בגין הפרת ההסכם השלישי. בערעור אושר תוקפו של ההסכם הרביעי והפרתו, תוך מתן חוות דעת שיפוטיות מגוונות בשאלה האם יכולים המערערים לתבוע פיצויי הפרה קודמים, מה שהוביל בסופו של דבר להחלטת קיזוז רבת ניואנסים המאזנת בין "השבה" לבין הזכויות מהפרות קודמות.