ע"א 3054/03

תקציר

ערעורים מאוחדים אלה מערערים על החלטות ועדת הערר הנוגעות לשאלות נפוצות בדבר אזרחותם התוניסאית של המערערים והחובה להוכיח זאת כתנאי מוקדם לתביעות פיצויים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957. המערערים, יוצאי תוניסיה, טענו כי הם חסרי אזרחות ולכן עומדים בתנאי הסף של חוק הפיצויים הגרמני. עוד טענו כי הוויתור של מדינת ישראל על זכותם לתבוע פיצויים מגרמניה בעקבות הסכם השילומים אינו מאפשר להם לקבל כל פיצוי. המשיבה, הרשות המוסמכת לפי חוק נפגעי הנאצים, טענה כי המערערים אינם חסרי אזרחות ולכן אינם זכאים לפיצויים. בית המשפט קבע כי הכיבוש הצרפתי של תוניסיה במהלך מלחמת העולם השנייה לא העניק למערערים אזרחות צרפתית או אזרחות תוניסאית משמעותית כלשהי. לפיכך, המערערים היו מחוסרי אזרחות ועל הרשות המוסמכת לבחון כל מקרה לגופו כדי לבחון את הזכאות לפיצויים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. כן חויבה הרשות לשאת בהוצאות המשפט של המערערים. החלטה זו מבטיחה כי המערערים לא יופלו לרעה בהשוואה לקורבנות נאצים אחרים וכי זכויותיהם על פי הדין הישראלי יכובדו. נמצא כי לרשות המוסמכת לא הייתה הצדקה לשלול מהמערערים פיצויים על בסיס אזרחות תוניסאית לכאורה, וניסיונה להציג ראיות חדשות בשלב הערעור נדחה.