ר"ע 277/82

תקציר

במקרה זה, המערערים הועמדו תחילה לדין בגין אי העברת מס הכנסה מנוכה מעובדיהם, עבירה לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. לטענתם, בכך ששילמו קנס לפי סעיף 190(ב) בגין אי העברת המס, הם מילאו את חובתם ופטורים מאחריות פלילית נוספת. בית משפט השלום צידד תחילה במערערים, אך בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו בקובעו כי הקנס הוא אזרחי ולא פלילי, ובכך אינו שולל את אחריותם הפלילית. בית המשפט העליון, בראשות השופט א' ברק, הבהיר את ההבחנה בין קנסות פליליים לאזרחיים. קנס פלילי ניתן כעונש על עבירה המחייבת הרשעה, ואילו קנס אזרחי הוא כלי אכיפה מנהלית וניתן לשלמו ללא הליך שיפוטי. בית המשפט הגיע למסקנה כי הקנסות בפקודת מס הכנסה, בפרט לפי סעיף 190(ב), הם אזרחיים ומכוונים לאכיפה ולא לענישה. זאת ועוד, בית המשפט העליון דחה את הטענה כי סעיף 189(א) משמעותו החרגת אחריות, שכן סעיף זה אינו מזכיר את סעיף 190(ב). לפיכך, תשלום הקנס לא מנע הליכים פליליים לפי סעיף 219. לבסוף, תיקן בית המשפט העליון טעות פרוצדורלית של בית המשפט המחוזי, אשר הרשיע בטעות את המערערים ללא בסיס ראוי. הערעור נדחה, אך התיק הוחזר לבית משפט השלום להמשך הליכים, תוך שמירה על ההבחנה בין עונשים אזרחיים לבין אחריות פלילית.