רע"א 943/15

תקציר

בהחלטה משפטית זו הפעיל השופט סמכות לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המאפשרת לראות בערעור כאילו ניתנה רשות והכיר בכך שיש לקבל את הערעור. הוויכוח המרכזי נסב סביב זכות העיון בתיקי בתי המשפט, הנגזרת מעקרון הדיון הציבורי כפי שנקבע בחוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט. תקנה 4 לתקנות קובעת כי לכל אדם, לא רק בעל דין, יש זכות יסוד לעיין בתיקי בית המשפט, והליך זה כרוך בבחינה תלת שלבית. הדיון התמקד בשאלה האם התרת ביקורת כזו תפגע בבעלי דין כלשהם או באינטרס הציבורי. במקרה זה טענו מתנגדי התסקיר כי זיקתו של קליין להליך כינוס הנכסים אינה מספיקה כדי להצדיק את עיון בתיק והביעו חשש לחיסיון בשל יחסי בנק-לקוח. עם זאת, מאחר שהחברה המעורבת לא התנגדה, ולא הוכחה פגיעה ספציפית, בית המשפט לא מצא הצדקה לחייב את קליין להגיש בקשות ספציפיות לעיון בתיקים, שכן הדבר יפגע בעקרון הפומביות ובזכות העיון. בכך בוטלה החלטת בית המשפט המחוזי, שאפשרה לקליין גישה מקיפה לכל המסמכים הקשורים להליך כינוס הנכסים. בפסק הדין הודגש כי כל עוד לא ניכרים פגיעה קונקרטית או מגבלות משאבים, יש לשמור על זכות העיון הגורפת. בית המשפט שמר לעצמו את האפשרות להגביל או לבטל זכות זו אם הנסיבות העתידיות יצדיקו זאת, ובכך איפשר לקליין את היכולת לערער אם יוטלו הגבלות כלשהן לאחר מכן. פסק דין זה לא הורה על הוצאות, שניתן ביום 23.6.2015.