בש"פ 330/10

תקציר

כתב אישום הוגש נגד המשיב, ארתור איסקוב, בגין תקיפה אלימה של קשישה בדירתה בכוונה לשדוד אותה. התקיפה הותירה את האישה עם חבלות קשות ושבר בירך. התביעה הציגה ראיות משכנעות, כולל הצהרת הקורבן, מסמכים רפואיים וראיות פורנזיות שהציבו את איסקוב בזירה. על סמך ראיות אלה פסק בית המשפט המחוזי בחיפה לטובת מעצרו של איסקוב עד תום המשפט, למרות היעדר עבר פלילי וטענתו כי שהה במקום אחר בעת האירוע. השופט קבע כי נשקפת סכנה ממשית לציבור, ובמיוחד לאנשים פגיעים, וכי מעצר בית אינו ראוי. ערעורו של איסקוב על החלטה זו לא צלח, ושופט הערעור הסכים עם הערכת בית המשפט המחוזי את הראיות ואת הסיכון הנשקף מאיסקוב. כתוצאה מכך נשמר צו המעצר המקורי עד תום ההליכים. פסק דין זה ניתן ביום 13.1.2010.