בש"א 1988/05

תקציר

המבקשים ביקשו ארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרם. פסק הדין, שניתן באפריל 2001, דחה את תביעת המבקשים נגד המשיב. עורך דינם של המבקשים באותה עת לא הגיש סיכומים כלשהם ביחס לתיק, מה שהביא לפסק הדין. המבקשים טענו כי עורך דינם לשעבר טעה בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת זמן. עם זאת, בית המשפט מצא כי התנהלותו של עורך הדין הייתה רשלנית, כי אין הצדקה להארכת מגבלת הזמן, וכי מצבם של המשיב ומשפחתו השתנה באופן משמעותי מאז מתן פסק הדין. משכך, נדחתה הבקשה להארכת מועד, והמבקשים חויבו בהוצאות משפט של המשיב, בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.