תפ"ח 4064/07

תקציר

העתירה לדיון נוסף נדחית. בית המשפט איזן בין שיקולים שונים בהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות והגיע למסקנה כי מכלול הנסיבות מצדיק את פסילת ההודאות. פסק דין זה אינו נחשב לפסיקה חדשה אלא ליישום תלוי נסיבה של נוסחת איזון בדבר פסילת ראיות. פסק הדין לא הגביל את היקף פעילותם של מודיעים, אך מתח ביקורת חריפה על מעשיהם של המודיעים במקרה זה וקבע כי היא פגעה בהליך הוגן בנסיבות הספציפיות. מהשיחות בין הנאשם למודיע עולה כי הודאותיו של הנאשם לא נבעו משאלותיו המנחות של המודיע אלא נאמרו במודע ובתבונה. זכותו של הנאשם להיוועץ בעורך דין לא נפגעה, שכן הוא יכול היה להודיע לחוקרים כי ברצונו לדחות את החקירה עד לאחר פגישה עם עורך הדין, אך הוא לא עשה כן. הודאותיו של הנאשם קבילות שכן הן נמסרו מרצונו החופשי וללא לחץ חיצוני. הם אמינים גם על פי המבחנים הפנימיים והחיצוניים ויש לקבלם כבסיס עובדתי למקרה. גרסתו של הנאשם בבית המשפט אינה הגיונית ומהימנה וטענותיו בדבר כפייה בשל איומים מצד העבריינים האחרים נדחות. התנהלותו של הנאשם לאורך החקירה ולאחריה מעידה על נטייתו לזלזל בחלקו ברצח. למרות שהתביעה לא הצליחה להוכיח את מניעיו של הנאשם להרוג את המנוח, אין בה כדי לשלול את הראיות נגדו. חלקו של הנאשם ברצח, על פי הודאותיו, הופך אותו למבצע משותף ולא למסייע. לפיכך, בית המשפט קובע כי הנאשם אשם בקשירת קשר לביצוע פשע וברצח בכוונה תחילה כפי שהואשם בכתב האישום.