ע"א 333/60

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שביטל פסק בורר בסכסוך על חוזה שכירות של מאפייה-קונדיטוריה. בית המשפט העליון פסק לטובת המערערת, וקבע כי התנהלותו של הבורר לא הייתה בלתי הוגנת, וכי אין לבטל את פסק הבוררות על יסוד טעות הנראית על פניו. עם זאת, בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר טעות בחישוב הפיצויים בסך של 2,500 ליש"ט. שגה הבורר בכך שחייב את המשיב לפצות את המערערת בגין הוצאה שהוצאה שהוצאה לפני כריתת החוזה עם המשיב. למערערת ניתנה חופשה לאכוף את פסק הבוררות על סך 6,711 ליש"ט בתוספת ריבית והחזרת אביזרים, ואילו הערעור על סך 2,500 ליש"ט נדחה. המשיב חויב לשלם למערערת את הוצאותיה בגין שתי רמות ההתדיינות בניכוי הסכום של 2,500 ליש"ט. פסק דין זה הדגיש את סופיות הבוררות ופירט את העילות המצומצמות לביטול פסק בורר, לרבות התנהגות בלתי הוגנת וטעויות הנראות על פני הפסק. היא הבהירה את סמכויות הבורר בנוגע לדיונים בהיעדר צד ואת תפקידו של בית המשפט לבחון פסקי בוררות. בנוסף, הוא התייחס לסוגיות של הודעה, ויתור על תביעות ותפקידו של בורר שיש לו מערכת יחסים קודמת עם אחד הצדדים.