ע"א 3083/13

תקציר

פסק הדין מרחיב את העקרונות המשפטיים המורכבים הנוגעים להליכי פשיטת רגל ביחס לחובות הנובעים מפעילות בלתי חוקית, במסגרת שיקולים מוסריים ושיקולים של מדיניות ציבורית. המקרה מתבסס על פסיקה קודמת, פרשת בנבנישתי, אשר קבעה תקדים בקובעו כי המטרות הספציפיות של פשיטת הרגל – הגנה על נושים ושיקום חייבים – אינן נשללות רק מעצם העובדה שנצברו חובות במהלך פעילות עסקית בלתי חוקית. במרכז ההחלטה עומד עקרון תום הלב, אותו בוחנים בתי המשפט הן באופן סובייקטיבי והן באופן אובייקטיבי בתיקי פשיטת רגל. במקרה זה, בית המשפט בחן האם חובותיו המשמעותיים של שיכמן, הנובעים מפעילות פלילית חמורה הקשורה לסחר בבני אדם לזנות, מונעים ממנו לבקש הגנה מפני פשיטת רגל. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות של שיכמן, המשקפת גינוי חברתי להתנהלות כזו, ובחן האם תקנת הציבור צריכה לגבור על הליכי פשיטת הרגל לטובתו. למרות שדחה את הרעיון שאי חוקיות כשלעצמה פוסלת הגנה מפני פשיטת רגל, בית המשפט מצא כי הכשל המוסרי והנזק הציבורי בפשעיו של שיכמן עלולים להצדיק סנקציות נוספות ולסבך את הכרזתו על פשיטת רגל. עם זאת, תוך איזון האינטרסים של נושים אחרים אשר חובותיהם הלגיטימיים הסתכמו בשיעור גבוה משמעותית, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר לפשיטת הרגל להמשיך ללא התערבות, והציע כי המערערת, המייצגת נפגעת, עשויה לבקש סעדים שיחריגו את תביעתה הספציפית מכל הפטר בהמשך. פסק הדין, שביסס את הנמקתו הן בעקרונות משפטיים והן בשיקולים מוסריים, הסתיים בדחיית הערעור, ובכך הותיר על כנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.