ת"ט 57751-01-16

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך כספי בין בנק תובע לבין לקוח נתבע. הבנק הגיש בקשה לדחיית התביעה בנימוק שישראל אינה הפורום המתאים לדון בתביעה, וכי הפורום הטבעי צריך להיות הרשות הפלסטינית. הנאשם מחזיק בתעודת זהות ישראלית אך טוען כי הוא מתגורר ומנהל עסקים ברמאללה, בתחומי הרשות הפלסטינית. החשבון המדובר נפתח בשטחי הרשות הפלסטינית, וגם הצ'ק שבמרכז תיק ההוצאה לפועל נמסר שם, תחת שלטון החוק של הרשות הפלסטינית. כמו כן, מתנהל הליך מקביל בין שני הצדדים בתוך הרשות הפלסטינית בנוגע לחוב לבנק. הנתבע הוא צד להליך זה, ואילו התובע יזם אותו. שני הצדדים מנהלים את עסקיהם בתחום השיפוט של הרשות הפלסטינית, ומצופה כי העדים המעורבים בהליך הנוכחי ישהו גם שם. השופטת מסכימה עם התובעת כי ישראל אינה הפורום המתאים, ומדגישה כי מבחן הזיקה המרבית מצביע על הרשות הפלסטינית כסמכות השיפוט המתאימה ביותר. אזרחותו של הנאשם בישראל אינה מספיקה כדי להשפיע על ההחלטה, במיוחד לאור העובדה שאין הוכחה למגוריו בישראל, בעוד שמרכז חייו ועסקיו נמצא לכאורה ברמאללה. עוד מציינת השופטת כי הציפיות הסבירות של הצדדים לגבי מיקום הסכסוך מצביעות לכיוון הרשות הפלסטינית, וכך גם שיקולים ציבוריים וחוסר עניין שבית המשפט הישראלי יתערב במקרה זה. הנטייה לצמצם את ההיענות לטענות על פורום לא תקין בשל שיפור אמצעי התקשורת והתחבורה אינה חלה במקרה זה, שכן התקשורת בין הצדדים התנהלה בתחומי הרשות הפלסטינית. בנוסף, טענת התובע בדבר חוסר יעילותה של מערכת האכיפה ברשות הפלסטינית אינה סיבה מספקת להותיר את התיק בבית המשפט הישראלי. השופט מבדיל מקרה זה מפסק דין של בית המשפט העליון שבו ניתנה לבנק הזכות לבחור את מקום השיפוט ובחר בישראל. במקרה זה, הבנק בחר ליזום את ההליך בתוך הרשות הפלסטינית ואין לאפשר לו כעת לפצל את ההליך בפורומים שונים. יתר על כן, מאחר שמדובר בצ'ק ביטחוני שנמסר במסגרת עסקה, סביר להניח כי על פי הדין הזר החל, בחינה האם התקיימו התנאים להפעלתו מחייבת לבחון את התביעות ההדדיות התלויות ועומדות בין הצדדים ברשות הפלסטינית. בשל מכלול נסיבות אלה, השופט קובע כי הפורום המתאים לתיק מצוי בסמכות הרשות הפלסטינית ולא בישראל, נעתר לבקשה ומורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל בישראל. התובע נדרש לשלם הוצאות בסך 4,000 ₪.