רע"א 68/90

תקציר

בפסק דין זה, שוכר שכר שטח משרדים על פי הסכם שכירות מוגן עם המשכיר. מחלוקת התעוררה כאשר הדייר סירב לפנות את המקום, בטענה ששילם 2,000 דולר נוספים בנוסף לסכום המוסכם לפינוי. המשכיר פנה לבית משפט השלום בבקשה לאכוף את הסכם הפינוי, והשוכר טען כי חתם על ההסכם תחת לחץ. בית משפט השלום פסק לטובת המשכיר, וגם ערעורו של השוכר לבית המשפט המחוזי נדחה. כעת, הדייר הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו לערכאה גבוהה יותר, אך הבקשה נדחתה. השופטים אישרו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לא מצאו הצדקה לערעור נוסף ושקלו את פסק הדין הראשוני על סמך ראיות מוצקות, לרבות הסכם בכתב. גם טענת השוכר בדבר חתימה תחת לחץ הוגדרה כמופרכת. פסק דין זה מחזק את תוקפה של החלטת הערכאה הנמוכה יותר ומחייב את השוכר לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשכיר, תוך הדגשה נוספת של חוסר ההצדקה בתביעות השוכר.