ע"פ 322/16

תקציר

הערעור בתיק זה נדחה, תוך הטלת עונש מאסר משמעותי על המערער, שהורשע בשורה של סעיפים של מעשה מגונה בבתו. ערכאת הערעור הדגישה את דבקותה בעיקרון הקבוע של אי התערבות בעונשים אלא אם קיימת חריגה ברורה מהעונשים המקובלים או טעות מהותית, שאף אחת מהן אינה חלה כאן. טענותיו של המערער התמקדו בחומרת עונשו בהשוואה לאחרים, אך אלה נדחו. בית המשפט הדגיש את הערכים החברתיים הנפגעים מהעבירות, את מדיניות הענישה הרווחת ואת הצורך לפעול בטווח ענישה סביר, שהעונש עליו נע בין 8 ל-15 שנות מאסר. למרות ניסיונותיו לבדל את עניינו בשל נסיבות אישיות ייחודיות, בית המשפט מצא את העבירות חמורות, תוך שימת דגש על בגידה באמון וניצול פגיעותה של המתלוננת. פסק הדין התחשב בהודאתו של המערער, גם אם באיחור, ובהימנעותו מלהכיר עד תום בחומרת מעשיו או בנזק שנגרם. בית המשפט הדגיש את הצורך במדיניות ענישה מחמירה בעבירות מין משפחתיות כדי לשקף זלזול חברתי ולהרתיע מפני עבירות דומות. בנוסף, דחה בית המשפט את ערעורה של המערערת על הפיצוי שנפסק לנפגע, בקובעו כי אי כושר כלכלי אינו משפיע על סכום הפיצויים שנפסקו. ההחלטה נתמכה פה אחד על ידי השופטים א' פוגלמן, י' עמית וא' חיות, וניתנה ביום 9.10.2016.