רע"א 256/22

תקציר

בהחלטה בעניין בקשת רשות הערעור על פסק דינו של השופט ר' וינוגרד בבית המשפט המחוזי בירושלים, ביקשו המבקשים לערער על דחיית בקשתם לפסול חוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט. המקרה עסק בטענה לרשלנות רפואית במהלך לידתה של המבקשת מס' 1, בטענה שהיא גרמה לאוטם מוחי. מחלוקות התעוררו בעקבות חוות דעת מנוגדות של מומחים, מה שגרם לבית המשפט לשקול למנות מומחית משלו, פרופ' טלי שגיא, בנוירולוגיה של ילדים. חוות דעתו של פרופ' שגיא שללה קשר סיבתי בין תהליך הלידה לבין אוטם מוחי. המבקשים, בתגובה לחוות דעת זו, ביקשו לפסול אותה, בטענה להטיה אפשרית בשל חוות דעתה בעבר בעניינים משפטיים דומים. בית המשפט דחה בקשה זו, והדגיש את עיתוי הגשת ההתנגדות, שלאחר חוות הדעת, כמעיד על אי הסכמה עם מסקנותיה ולא על אובייקטיביותה. הודגש כי אין ראיות משמעותיות המצביעות על כך שלפרופ' שגיא הייתה דעה מוקדמת בנושא, וחוות דעתה התייחסה באופן ספציפי לשאלות רפואיות-עובדתיות המבוססות על העובדות הייחודיות של המקרה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי פסילת מומחה שמונה על ידי בית המשפט צריכה להתרחש רק במקרים חריגים בהם עלול להיגרם חוסר תום לב או עוול משמעותי. בית המשפט הגיע למסקנה כי הבקשה נעדרת עילה ודחה אותה ללא צורך בתגובה. ההחלטה אישרה מחדש את נאותות מינוי מומחה לסוגיות רפואיות-עובדתיות פשוטות, כגון קשרים סיבתיים, במיוחד כאשר אלה אינן כרוכות בשיקול דעת רפואי רחב יותר או בפרדיגמות. כתוצאה מכך, הבקשה נדחתה ללא הוצאות בשל היעדר מענה מבוקש.