ת"א 6567/97

תקציר

התובע, שעבר תאונת דרכים בשנת 1997, תבע את הנתבעים לפיצויים. התובעת טענה כי התאונה גרמה לה לחבלות גופניות ונפשיות, לרבות שיתוק בידה הימנית, ותבעה פיצויים בגין אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וצורך בעזרה מאחרים. בית המשפט מינה מומחים רפואיים בנוירולוגיה, אורתופדיה ופסיכיאטריה. המומחה הנוירולוגי ייחס לתאונה 5% נכות, ואילו המומחה האורתופדי לא מצא סיבה אורתופדית לשיתוקה של התובעת וייחס את נכותה לעברה של התובעת. המומחה הפסיכיאטרי ייחס לתאונה נכות נפשית בשיעור של 20% ואישר את תגובתו הכנה והטראומטית של התובע. בית המשפט קבע כי עקרון "הגולגולת הדקה" אינו חל על מקרה זה, שכן פציעותיו של התובע לא היו חמורות במיוחד או בלתי צפויות. השופט קיבל את טענת התובעת לשיתוק מוחלט בידה הימנית, ומצא אותה מאוששת במסמכים רפואיים ובעדויות עדים. מאחר שלא נמצא הסבר פיזיולוגי לשיתוק, והוא בא בעקבות אירוע טראומטי, הגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר בתגובה ממניעים נפשיים, העולה בקנה אחד עם הפרעה קונברסיבית. בית המשפט קבע את נכותה התפקודית של התובעת, בהתחשב בנכותה הרפואית הגבוהה, וקיבל כי התאונה פגעה ביכולתה לעבוד ולהתפרנס. הוא חישב את הפסדי הכנסותיה בעבר ובעתיד, והעניק לה סך של 747,954 שקל. כמו כן פסקה השופטת לתובע 15,000 ₪ עבור הוצאות נסיעה, 93,727 ₪ עבור טיפול נפשי עתידי, 25,000 ₪ עבור תרופות בעבר ובעתיד ו-120,000 ₪ עבור סיוע בעבר ובעתיד מאחרים. כמו כן נפסקו לתובע 196,542 ₪ בגין כאב וסבל, והנתבעים חויבו לשלם סכום זה בצירוף הוצאות התביעה ו-13% שכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ. כמו כן, הנתבעים חויבו לנכות מהפיצויים סך של 463,088 ₪ עד לבירור תביעת התובע לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. התובעת הונחתה להגיש את תביעתה למל"ל בתוך 45 יום ולהמציא הוכחות לבית המשפט. הסכום המעוכב יעוכב על ידי הנתבעים עד לסיום הליכי המל"ל או עד לצו בית משפט אחר. הסכום הכולל ששילמו הנתבעים עמד על 1,298,323 ₪, בניכוי סכומים שכבר שולמו לתובע. בנוסף, הסכום שנוכה לא יצבור ריבית אם התובעת לא תגיש את תביעתה למל"ל בתוך 45 הימים שצוינו. פסק הדין ניתן ביום 30.6.2005.