ע"פ 10170-05-13

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותו של צו הריסה מנהלי שהוציאה ועדת תכנון מקומית לאדם שבנה תוספות לרכושו ללא היתר. החוק מחייב את הוועדה לבצע הליך מסוים, לרבות הגשת תצהיר מהנדס והתייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, למתן צו כזה. במקרה דנן טענו המערערים כי יש לבטל את הצו משום שנהלים אלה לא קוימו כראוי. לגופו של עניין, הם טענו כי בתצהיר המהנדס לא צוין כי הבנייה אינה חוקית ולא תיאר כראוי את המבנה, וכי הוועדה לא התייעצה עם היועץ המשפטי המתאים. עם זאת, בית המשפט מצא כי אמנם נפלו פגמים פרוצדורליים – כלומר, בתצהיר לא צוין במפורש כי הבנייה אינה חוקית, וההתייעצות נערכה עם היועץ המשפטי הלא נכון – פגמים אלה אינם חמורים דיים כדי להצדיק את ביטול הצו. מעדותו של ראש העיר ומהתיעוד הקיים עולה כי ראש העיר היה מודע לאופי הבלתי חוקי של הבנייה ולצורך בצו. בנוסף, הצו תיאר במידה מספקת את הבנייה המדוברת. זאת ועוד, טענו המערערים כי הוועדה מפלה אותם לרעה, שכן לא נקטה בפעולות אכיפה נגד שכניהם שבנו אף הם לכאורה תוספות בלתי חוקיות. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך וציין כי הבנייה של המערערים הייתה בעלת אופי והיקף שונים מזו של שכניהם. המערערים גם המשיכו לבנות שלא כדין שעה שתלוי ועומד נגדם כתב אישום בגין בנייה בלתי מותרת קודמת. בית המשפט הדגיש כי ההפרות אינן שנויות במחלוקת וכי המערערים לא הציגו כל טיעון מוצדק כנגד צו ההריסה, למעט פגמים פרוצדורליים שלא נמצאו מספיקים לביטולו. לפיכך נדחה הערעור, והחלטת בית משפט קמא לדחות את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי התקבלה.