מ"ת 35557-11-21

תקציר

הכרעת הדין דנה במעצרם של שני משיבים שהואשמו בניסיון רצח ובגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. השופט מסביר כי מעצר מוצדק אם קיימות ראיות לכאורה לאשמה, עילת מעצר ואין חלופה הולמת. הקריטריונים לבחינת ראיות לכאורה גובשו על ידי בית המשפט העליון, הקובע כי על בית המשפט לבחון האם הראיות יכולות להוביל להרשעה. השופט מגיע למסקנה כי קיימות די ראיות לכאורה הקושרות את שני המשיבים לעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. המשיב הראשון מעורב בכך שידע על האירועים, החזקתו בנשק והסכמתו להעברתו, ואילו המשיב השני נכח פיזית בעת העברת הנשק ונסע ברכב המילוט. השופט שוקל ודוחה את טענות הסנגורים, לרבות הטענה כי לא הייתה הלימה בין העובדות לבין הראיות. בנוסף, השופט מציין כי עצם נוכחותו של אדם בזירת הפשע אינה מבססת אותו באופן מוחלט כמבצע משותף, אך במקרה זה, נוכחותם ומעשיהם של המשיבים מעידים על מעורבותם. לבסוף, השופט מתייחס לטענה כי כיווני חקירה אחרים לא נבדקו ואינו מוצא בהם כל הצדקה. השופט קובע כי קיימת סבירות סבירה להרשעת שני המשיבים בעבירות המיוחסות ומאשר את מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים.