דנ"א 7336/17

תקציר

התיק סובב סביב שומר שנפצע באתר בנייה והגיש תביעה נגד מספר גורמים, כולל מעסיקו, חברה קבלנית אחרת והמבטחים שלהם, בדרישה לפיצוי על נזקיו. השאלה המרכזית הייתה האם נזקיו של המבקש נגרמו כתוצאה מ"תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר יקבע את החייב בפיצוי. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המבקש, והביא אותו ואת המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) לערער. השופט נ' הנדל דחה את הערעורים בקובעו כי המבקש לא הצליח להוכיח את טענתו נגד מי מהמשיבים. פסק הדין לא קבע תקדים חדש, שכן הוא הסתמך על דיני ראיות מבוססים היטב ועל העיקרון לפיו התובע נושא בנטל ההוכחה. גם טענות המבקש לדיון נוסף בפרשנות סעיף 38 לפקודת הנזיקין נדחו, שכן רוב השופטים הסכימו כי דיונם היה תיאורטי ומקרי, אינו מחייב או הכרחי להכרעת הדין. עוד הדגישה השופטת כי התנהלותו של המבקש ביצירת עמימות עובדתית מכוונת אינה מצדיקה שינוי דיני הראיות. לפיכך, נדחתה הבקשה לדיון נוסף בנושא.