סע"ש 13134-10-17

תקציר

בית המשפט מצא כי שיטת חישוב גמול השעות הנוספות המגיע לתובע אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה. השופטת הסכימה עם עמדת התובעת לפיה יש לחשב את שעות העבודה הרגילות על בסיס 4.3 שבועות בחודש ולא על בסיס חודשי כפי שטענה הנתבעת. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הנתבעת לא העריכה נכונה את שעות העבודה הרגילות של התובעת וסיפקה פירוט של החישובים הנכונים. סכום חסר זה היה משמעותי, והסתכם ב-719 שעות. עוד קבעה השופטת כי תביעת הנתבעת לקיזוז הפסקות נדחתה, שכן הנתבעת לא ניכתה הפסקות משכרו של התובע באופן עקבי לאורך כל תקופת עבודתו. תחת זאת, קבע בית הדין כי התנהלות הנתבעת מהווה ויתור על זכותם לניכויים כאמור וכי יש לראות בהפסקות הטבה הכלולה בתנאי העבודה של התובעת. בנוסף, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,564 ₪, המהווים את הפרשות המעסיק וגמול בגין רכיב השעות הנוספות, שיופקדו לקופת הגמל של התובעת. כתוצאה מכך, הסכום הכולל שחבה הנתבעת לתובע עמד על 39,669 ש"ח, מתוכם 35,104 ש"ח בגין גמול שעות נוספות ו-4,564 ש"ח בגין הפרשות לקופות גמל. סכום זה היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום, יחד עם 10,000 ₪ נוספים לכיסוי הוצאות התובע. עוד נקבע בפסק הדין כי כל הפרש חיובי הנובע מהחישובים החדשים ישולם לתובע, בעוד שכל הפרש שלילי יכול להיות מנוכה מהסכומים החייבים.